Musar על שמואל ב 19:30

שמירת הלשון

הג"ה. [וּרְאֵה אָחִי, כִּי פֶּלֶס וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט לַה', וְכָל דִּבְרֵי חֲזַ"ל חַיִּים וְקַיָּמִים. דְּבִשְׁמוּאֵל ב' פֶּרֶק ט"ז, תֵּכֶף אַחַר הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁעָנָה דָּוִד לְצִיבָא: הִנֵּה לְךָ כָּל אֲשֶׁר לִמְפִיבֹשֶת, שֶׁדָּבָר זֶה נֶחְשָׁב לְקַבָּלַת לָשׁוֹן הָרָע לְפִי דַּעַת אֵיזֶה מֵאָמוֹרָאִים [וְעַיֵּן בְּשַׁבָּת נ"ו], כָּתוּב (שמואל ב' ט"ז ה'): "וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ דָּוִד עַד בַּחוּרִים וְהִנֵּה מִשָּׁם אִישׁ יוֹצֵא מִמִּשְׁפַּחַת" וְגוֹ', מִתֵּבַת "וְהִנֵּה" מַשְׁמַע דְּשַׁיָּךְ זֶה לְמַעְלָה, אַךְ מִי יוּכַל לְמַלֵּל אֶת גֹּדֶל קְדֻשַּׁת אֲדוֹנֵנוּ דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁקּבֵּל עַל עַצְמוֹ דִּין שָׁמַיִם וְלֹא הִנִּיחוֹ לַאֲבִישַׁי בֶּן צְרוּיָה לִנְגֹּעַ בְּשִׁמְעִי בֶּן גֵּרָא וְאָמַר (שם י'): "ה' אָמַר לוֹ קַלֵּל", אַף שֶׁלֹּא שִׁעֵר עֲדַיִן בְּעַצְמוֹ, שֶׁהָיָה הָעֹנֶשׁ עֲבוּר זֶה, דְּאִי לָאו הָכִי לֹא הָיָה אוֹמֵר לְבַסּוֹף (שמואל ב' י"ט ל'): "אַתָּה וְצִיבָא תַּחְלְקוּ אֶת הַשָּׂדֶה", אַף עַל פִּי כֵן סָבַל כָּל הָעֶלְבּוֹנוֹת מִשִּׁמְעִי, שֶׁסָּקַל אוֹתוֹ בַּאֲבָנִים וְקִלְּלוֹ וְעִפֵּר אוֹתוֹ בְּעָפָר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּקְּרָא, וְתָלָה, שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחַת ה' יִתְבָּרַךְ].
שאל רבBookmarkShareCopy

שמירת הלשון

וּרְאֵה עוֹד עִנְיָן נוֹרָא מְאֹד, שֶׁנִּסְבַּב בְּמֶשֶׁךְ הַיָּמִים מִדָּה בְּמִדָּה, שֶׁהִנֵּה יוֹסֵף נִכְשַׁל בְּחֵטְא הַלָּשׁוֹן, כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה, וְלֹא רָצוּ אֶחָיו לִמְחֹל לוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, שֶׁהָלְכוּ אִתּוֹ בְּעֹמֶק הַדִּין, שֶׁאָמְרוּ (בראשית ל"ז כ'): "לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ", דְּהַיְנוּ: נְשַׁסֶּה בּוֹ אֶת הַכְּלָבִים, וּכְהַאי גַּוְנָא, וְנִתְרַצּוּ לְמָכְרוֹ לְעֶבֶד עֲבוּר זֶה, אַף שֶׁיְּהוּדָה הֵגֵן בַּעֲדוֹ, וְלֹא הִנִּיחָם לְהָרְגוֹ, שֶׁאָמַר (בראשית ל"ז כ"ו): "מַה בֶּצַע" וְגוֹ', אֲפִלּוּ הָכֵי לִמְחֹל לוֹ לֹא רָצָה בְּשׁוּם אֹפֶן, שֶׁאָמַר (שם כ"ז): "לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ", וְתַחַת זֶה בַּדּוֹרוֹת הַעֲתִידִים, שֶׁנִּכְשַׁל אֶחָד מִזֶּרַע יְהוּדָה בְּאִסּוּר קַבָּלַת לָשׁוֹן הָרָע, לֹא רָצָה אֶחָד הַמְיֻחָד מִזֶּרַע יוֹסֵף לִמְחֹל לוֹ. וּמִי הוּא שֶׁנִּכְשַׁל בִּשְׁגָגָה כָּזוֹ? אֲדוֹנֵנוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהֶאֱמִין לְצִיבָא מַה שֶּׁדִּבֵּר עַל מְפִיבֹשֶת רָעָה, וְאָמַר (שמואל ב' י"ט ל'): "אַתָּה וְצִיבָא תַּחְלְקוּ אֶת הַשָּׂדֶה", יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: רְחַבְעָם וְיָרָבְעָם [שֶׁהוּא מִזֶּרַע יוֹסֵף] יְחַלְּקוּ אֶת הַמְּלוּכָה. וְכַכָּתוּב בַּקְּרָא, שֶׁאַחֲרֵי מוֹת שְׁלֹמֹה בָּא יָרָבְעָם וְכָל יִשְׂרָאֵל לִרְחַבְעָם וּבִקִּשׁוּ שֶׁיָּקַל מֵהֶם מְעַט עֹל הַקָּשֶׁה וְיַעַבְדוּהוּ, וְהֵשִׁיב לָהֶם קָשׁוֹת (מלכים א' י"ב י"ד): "אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים, וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים". מִיָּד הֵשִׁיבוּ כֻּלָּם (דברי הימים ב' י' ט"ז): "אִישׁ לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל" וְהִמְלִיכוּ אֶת יָרָבְעָם. וְהַסִּבָּה הָיְתָה מִפְּנֵי קַבָּלַת לָשׁוֹן הָרָע שֶׁל דָּוִד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אִלְמָלֵא קִבֵּל דָּוִד לָשׁוֹן הָרָע, לֹא נֶחְלְקָה מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, וִלֹא עָבְדוּ יִשְׂרָאֵל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְלֹא גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ. וְזֶהוּ הַכֹּל מִדָּה בְּמִדָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ.
שאל רבBookmarkShareCopy